#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדם העומד ברה&quot;י, האם מותר לו לטלטל כלים ברה&quot;ר?	"ר&quot;מ ס&quot;ל דאסור, אבל קיי&quot;ל כת&quot;ק דמותר לו לטלטל כלים פחות מד&#x27; אמות [ואמר רבא דאם העביר ד&#x27; אמות חייב, ואפי&#x27; למעלה מעשרה (גמ&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ובכרמלית פטור אבל אסור (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)], ובלבד שאינם חפצים שצריכים לו דאז צריך ראשו ורובו שם"	סימן שנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל כלים הצריכים לו?	"רש&quot;י ס&quot;ל דהוא דברים שצריכים לו במקומו כגון אוכלים או מלבושים [לאפוקי מפתח לדלת וכדומה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אבל הרמב&quot;ם מקיל דרק אם הוא כלי נאה ורוצה לשתות ממנה אסור אבל שאר דברים מותר, והמחבר סותם כרש&quot;י ואח&quot;כ הביא הרמב&quot;ם, והעיקר כרש&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכרמלית?	"קיי&quot;ל כרבא דמותר אפי&#x27; בחפצים שצריכים לו וא&quot;צ ראשו ורובו דהוי גזירה לגזירה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן שנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא שותה, למה אינו חייב מפני שהוא מכניס המים לתוך גופו?	"תרצו תוס&#x27; (עירובין כ&#x27; ע&quot;א) דפיו הוי מקום פטור [ולא חיישינן לאיסור להחליף דזהו גזירה שמא יכניס להדיא בלא מקום פטור והכא א&quot;א לשתות בלא הנחה על פיו], ועוד הקשו תוס&#x27; כשהוא מוציא ידו לחוץ למה חייב הרי ידו כמקום פטור, ותרצו דהתם לא הניח הכלי לתוך ידו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) [ועוד תרצו תוס&#x27; (קושיא ראשונה) דפיו הוי הנחה גמורה ולא אכפת לן מה שנכנסין לתוך גופו אח&quot;כ דזה מובלע בתוך הגוף] "	סימן שנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדם העומד ברה&quot;י האם מותר לו להשתין או לרוק 1) לרה&quot;ר 2) לכרמלית?	"1) אם לא הוציא אמתו ופיו לחוץ בודאי אסור וגם יש בו חיוב חטאת [אליבא דר&#x27; יהודה דמחייב למלאכה שאצל&quot;ג (רי&quot;ף)] דמחשבתו משויה ליה מקום והוי כמקום ד&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ואם הוציא אמתו ופיו הוי איבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27; עירובין (צ&quot;ט ע&quot;א) [אם נעקר מאמצע הגוף {ונראה דברוק אם מוציא כל ראשו פשוט דמותר}] ואזלינן לחומרא {ולכאורה כל השאלה הוא רק אליבא דר&#x27; יהודה דס&quot;ל דרוק שנתלש אינו בטל להגוף אבל לפי הרבנן דהוי בטל עד שיצא מפיו פשוט דמותר כשמוציא פיו לחוץ, וצ&quot;ע} 2) בודאי אסור כשאינו מוציא כלום בחוץ, ואם מוציא לחוץ השו&quot;ע משמע דה&quot;נ אזלינן לחומרא, אבל הגר&quot;א ס&quot;ל דכיון דהוא איבעיא דלא איפשיטא דוקא ברה&quot;ר אזלינן לחומרא ולא בכרמלית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אדם משתין או רק ד&#x27; אמות ברה&quot;ר?"	"חייב חטאת דומיא דהוצאה מרה&quot;י לרה&quot;ר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זרק לתוך פי הכבשן או בפי הכלב ברה&quot;ר?	"חייב דמחשבתו משויה ליה מקום, אבל כתבו תוס&#x27; (עירובין צ&quot;ט ע&quot;א) דדוקא אם נהנה במה שהוא נשרף או נאכל לכלב (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וישתין)"	סימן שנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עומד ומשתין ברה&quot;י אבל מתגלגלין אח&quot;כ 1) לרה&quot;ר 2) לכרמלית?	"1) אסור (ביה&quot;ל ד&quot;ה ברה&quot;י) 2) מותר שלא גזרו כחו בכרמלית, ועי&#x27; לקמן סי&#x27; שנ&quot;ז סע&#x27; ג&#x27; ברמ&quot;א דגזרו כחו בכרמלית בעיר"	סימן שנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההולך ברה&quot;ר ויש לו רוק בפיו, מה דינו?	"לת&quot;ק אינו כלום, ולר&#x27; יהודה צריך לרוק [ומשמע דהוא איסור דאורייתא (ביה&quot;ל ד&quot;ה בר&quot;ה) {וה&quot;נ לכאורה הוא מלאכה שאצל&quot;ג}], הרמב&quot;ם ס&quot;ל דפליגי וקיי&quot;ל כת&quot;ק אבל הרי&quot;ף ס&quot;ל דלא פליגי וצריך לרוק, וכן פסקו הטור ושו&quot;ע, והוסיף הא&quot;ר דדוקא אם נתהפך הרוק בפיו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ואפשר דזהו נמי כוונת הטור ושו&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה רוקו)], ובכיחו א&quot;צ נתהפך (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) "	סימן שנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך מרשות לרשות?	"דינו כמו העברת ד&#x27; אמות ברה&quot;ר דאסור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן שנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכרמלית?	"אע&quot;פ דהביה&quot;ל (ד&quot;ה בר&quot;ה) מצדד דהוא איסור דאורייתא ברה&quot;ר, מ&quot;מ מצדד להקל בכרמלית בצירוף דעת הרמב&quot;ם דמקיל אפי&#x27; ברה&quot;ר, ודוקא בכרמלית גמור כגון בקעה וקרפף ולא ברה&quot;ר שלנו דהוי ספק רה&quot;ר {ומכאן משמע דספק בדבר שיש מח&#x27; אם הוא איסור דאורייתא או דרבנן אזלינן לחומרא דאינו רוצה להקל ברה&quot;ר שלנו, ודלא כשיטות המקילין ממ&quot;נ דמדרבנן יש ספק דרבנן לקולא ומדאורייתא יש כאן ס&quot;ס (ר&quot;י באק)}, אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) מצדד להקל אפי&#x27; ברה&quot;ר שלנו"	סימן שנ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשיורי מאכל שבין שיניו?	"כתב שש&quot;כ (פי&quot;ח הע&#x27; ח&#x27;) בשם רשז&quot;א דאם אינו מקפיד עליהם בטלים הם ומותר לצאת אפי&#x27; לרה&quot;ר, אבל אם מקפיד יש להחמיר כרוק שנתלש וממילא אסור ברה&quot;ר ומותר בכרמלית {ולפי הביה&quot;ל יש להחמיר ברחובות שלנו, ולפי הערוה&quot;ש יש להקל}"	סימן שנ סעיף ג		
